Vayedaber

משנה: 9a הֲרֵינִי נָזִיר וְנָזִיר כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי בֶן הִתְחִיל מוֹנֶה אֶת שֶׁלּוֹ וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד לוֹ בֵן מַשְׁלִים אֶת שֶׁלּוֹ אַחַר כָּךְ מוֹנֶה אֶת שֶׁל בְּנוֹ. הֲרֵינִי נָזִיר כְּשֶׁיְּהֵא לִי בֶן וְנָזִיר הִתְחִיל מוֹנֶה אֶת שֶׁלּוֹ וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד לוֹ בֵן מַנִּיחַ אֶת שֶׁלּוֹ וּמוֹנֶה אֶת שֶׁל בְּנוֹ וְאַחַר כָּךְ מַשְׁלִים אֶת שֶׁלּוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' הריני נזיר ונזיר כשיהיה לי בן. מי שקבל עליו נזירות סתם ועוד קבל עליו נזירות אחרת כשיהיה לו בן:

משלים את שלו. תחלה ומגלח ומביא קרבן ואחר כך מונה את של בנו:

הריני נזיר כשיהיה לי בן ונזיר. שקבל עליו תחלה נזירות בנו:

מניח את שלו ומונה את של בנו. דכיון שקבל עליו נזירות בנו תחלה מיד כשנולד לו בן צריך להניח את שלו ולמנות של בנו ואח''כ משלים את שלו:

משנה: הֲרֵינִי נָזִיר כְּשֶׁיְּהֵא לִי בֵן וְנָזִיר מֵאָה יוֹם. נוֹלַד לוֹ בֵן עַד שִׁבְעים לֹא יַפְסִיד כְּלוּם. לְאַחַר שִׁבְעים סוֹתֵר שִׁבְעִים שֶׁאֵין תִּגְלַחַת פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

לאחר שבעים. ואם מנה יותר משבעים קודם שנולד לו הבן ועכשיו כשהפסיק נזירותו למנות של בנו וכשיגלח על נזירות בנו ובא להשלים נזירותו עד מאה יום נמצאו פחות משלשים יום בין תגלחת נזירות בנו לתגלחת נזירותו ואי אפשר להיות בין תגלחת לתגלחת פחות משלשים יום ולפיכך הוא מפסיד כל אותן ימים שמנה אחר שבעים קודם שנולד לו הבן:

מתני' נולד לו עד שבעים יום לא הפסיד כלום. לפי שכשהוא מפסיק נזירותו למנות נזירות בנו נשארו לו עדיין מנזירותו שלשים יום שהן כדי גידול שער ולפיכך אינו מפסיד כלום אלא מונה נזירות בנו ומגלח וחוזר להשלים נזירותו עד מאה יום ומגלח שהרי יש כאן בין תגלחת נזירות בנו לתגלחת נזירותו שלשים יום:

תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. נָזִיר לְאַחַר עֶשְׂרִים יוֹם נָזִיר מֵעַכְשָׁיו לְמֵאָה יוֹם. הֲרֵי זֶה מוֹנֶה עֶשְׂרִים יוֹם וּמַפְסִיק וְחוֹזֵר וּמוֹנֶה עוֹד ל̇ יוֹם וְחוֹזֵר וּמוֹנֶה עוֹד שְׁמוֹנִים כְּדֵי לְהַשְׁלִים נְזִירוּתוֹ הָרִאשׁוֹנָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

תני ר''ח. האומר הריני נזיר לאחר עשרים יום ומעכשיו נזיר למאה יום מונה עשרים יום לנזירות מעכשיו ומפסיק וחוזר ומונה עוד שלשים יום לנזירות שקבל עליו אחר עשרים ומביא קרבן ומגלח וחוזר ומונה עוד שמנים להשלים למאה לנזירות הראשונה וכלומר שאינו מפסיד עשרים הראשונים דכיון דנשארו כדי תגלחת ויותר לא הפסידן:

רִבִּי יוּדָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. וְתִקְדּוֹם נְזִירוּתוֹ לִנְזִירוּת בְּנוֹ. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֲרֵי זֶה עוֹלָה לְאַחַר ל̇ יוֹם. מְכָרָהּ בְּתוֹךְ ל̇ יוֹם מְכוּרָה וְהֶקְדֵּישָׁהּ קָֽדְשָׁה. אָמַר. לֹא בָאוֹמֵר. הֲרֵי זוֹ. דִּילְמָא בְאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי. וְהָאוֹמֵר. הֲרֵי אֲנִי. כָּאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ותקדם נזירותו לנזירת בנו. אסיפא דמתני' פריך דצריך להפסיק נזירותו כשנולד לו בן ואמאי ותקדים נזירות שלו ואע''ג שאמר מתחלה הריני נזיר לכשיהיה לי בן דלא כן א''ר אבהו האומר ה''ז עולה לאחר ל' יום מכרה בתוך ל' יום או הקדישה לקרבן אחר מכורה וקדושה דאכתי לא מטא זימנא לחול עלה קדושת עולה וה''נ כשאמר לכשיהיה לי בן כאומר על הבהמה שתקדיש לאחר זמן וכשאומר אח''כ ונזיר תקדים קדושת נזירות שלו דהא אכתי לא מטי זימנא דנזירות בנו:

אמרי. הכי השתא לאו הא דר' אבהו מיירי באומר הרי זו עולה ובהא הוא דאמר דמכיון שהקדישה לקדושה אחרת פקע קדושת עולה מינה:

דילמא באומר הרי עלי. בתמיה הא כיון דאמר הרי עלי עולה מחויב להביא עולה אחרת מכל מקום דכמאן דטעין אכתפיה דמי וה''נ האומר הרי אני כאומר עלי וכיון שאמר הריני נזיר לכשיהיה לי בן מיד כשנולד לו בן מחויב לקיים דבריו ובמה שאמר אח''כ ונזיר אינו דוחה לנזירות בנו וצריך להפסיק נזירותו ולמנות של בנו:

שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נִיטְמָא בִנְזִירוּת בְּנוֹ וְהִתְרוּ בוֹ מִשּׁוּם נְזִירוּתוֹ לוֹקֶה. הִפְרִישׁ קָרְבְּנוֹתָיו קָֽדְשׁוּ. לֹא חָשִׁין לְהָא דְתַנֵּי רִבִּי חִייָה. קָרְבָּנוֹ לַי֨י עַל נִזְרוֹ. שֶׁיִּקְדּוֹם נִזְרוֹ לְקָרְבָּנוֹ. לֹא שֶׁיִּקְדּוֹם קָרְבָּנוֹ לְנִזְרוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ניטמא בנזירות בנו. והוא עומד עדיין בתוך ימי נזירותו כמו בסיפא דמתני' שלא השלים עדיין לנזירות שלו:

והתרו בו משום נזירותו. בשעה שנטמא התרו בו אל תטמא משום נזירות שלך לוקה ואע''פ שעכשיו בנזירות בנו הוא ולא הזכירו נזירות בנו בהתראה משום דאכתי לא השלים נזירותו ושייכא שפיר התראה גם משום נזירות שלו:

הפריש קרבנותיו. על נזירות שלו ועדיין הוא עומד בנזירות בנו קדשו:

לא חשין. ואין חוששין בהא להדא דתני ר''ח ודריש קרבנו לה' על נזרו שיהא נזרו קודם לקרבנו אבל לא שיקדים להפריש קרבן קודם שהגיעו ימי נזירות שלו אלא דקדשו ואע''פ שעדיין לא הגיעו ימי נזירותו וטעמא דכחדא נזירות אריכתא היא:

הלכה: הֲרֵינִי נָזִיר וְנָזִיר כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי בֶן כול'. רִבִּי יוֹסֵי בָעֵי. אָמַר. הֲרֵינִי נָזִיר לִשְׁלֹשִׁים יוֹם אֵילּוּ וְלִשְׁלֹשִׁים יוֹם אֵילּוּ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא. מַנִּיחַ אֶת שֶׁלּוֹ וּמוֹנֶה אֶת שֶׁלִּבְנוֹ. לֹא אֲפִילוּ אִשְׁתּוֹ יוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר. אָמַר לֵיהּ. נְזִירוּתוֹ לִנְזִירוּת בְּנוֹ לֹא דַמְיָא. אֶלָּא אָמַר. הֲרֵינִי נָזִיר מִכְּבָר וְנָזִיר לְאַחַר עֶשְׂרִים יוֹם. רִבִּי לָֽעְזָר וְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. הִשְׁלִים נְזִירוּתוֹ לְעוֹלָם אֵין נְזִירוּת בְּנוֹ חָלָה עָלָיו עַד שֶׁתְּהֵא קָרְבַּן מְגַלֵּחַ. נָזִיר שֶׁנִּיטְמָא. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. תַּמָּן הוּא אָמַר. טָמֵא מֵת שֶׁנָּזַר 9b שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ עוֹלֶה מִן הַמִּנְייָן. נָזִיר שֶׁנִּיטְמָא אֵין שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ עוֹלֶה מִן הַמִּנְייָן. וָכָא לֹא כְטָמֵא מֵת שֶׁנָּזַר הוּא. וְלֹא טָמֵא מֵת שֶׁנָּזַר שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ עוֹלֶה מִן הַמִּנְייָן. שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ לְהָבִיא קָרְבָּן טוּמְאָה. וְלֹא נָזִיר שֶׁנִּיטְמָא אֵין שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְייָן. שֶׁאֵינוֹ זָקוּק לְהָבִיא קָרְבָּן טוּמְאָה. וָכָא הוֹאִיל וְהוּא זָקוּק לְהָבִיא קָרְבָּן טוּמְאָה הַשְּׁבִיעִי שֶׁלּוֹ עוֹלֶה מִן הַמִּנְייָן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ומשני דלא דמי דהרי לאו הוא טעמא דטמא מת שנזר ששביעי שלו עולה מן המנין אלא מפני שאינו זקוק לו להביא קרבן טומאה שאינו צריך להביא קרבן על טומאתו והלכך כיון שטבל וטהר מתחיל למנות מבו ביום:

ולא. וכן לאו הוא טעמא דנזיר טהור שנטמא שאין שביעי שלו עולה מן המנין אלא מפני שהוא זקוק להביא קרבן טומאה ולא חלה נזירות טהרה עליו עד יום השמיני שמביא קרבנותיו:

וכא. וה''נ בנזירות בנו הואיל והוא זקוק להביא קרבן אין השביעי שלו עולה מן המנין גרסינן דהרי זקוק להביא קרבן על נזירות שלו ועד שיביא קרבן ויגלח אינו מתחיל למנות של בנו. ושביעי דנקט הכא לאו דוקא דהא נזירות טהרה היא ואגב גררה דלעיל נסבה אלא כלומר יום התגלחת אין עולה לו מן המנין:

וכא. והכא נמי לא כטמא מת שנזר הוא דהרי כמו טמא שנזר שאין הנזירות להשלמה אלא נזירות מתחלה היא וה''נ במתני' נזירות בנו הוי כמו נזירות בתחלה דנזירות אחריתא היא ואינה באה לשם השלמה וא''כ קשיא דתעלה לו יום התגלחת מן המנין כמו טמא שנזר:

מחלפה שיטתיה דר''י ב''ח תמן הוא אומר. דזהו ההפרש בין טמא מת שנזר לנזיר טהור שנטמא דטמא שנזר שביעי שלו עולה מן המנין דכיון דטבל והוי טהור מתחיל למנות בו ביום אבל נזיר טהור שנטמא אין שביעי עולה מן המנין אע''פ שטבל דלא חיילא עליה נזירות טהרה עד יום שמיני שמביא קרבנותיו כדתנן לקמן פ''ו תגלחת טומאה כיצד וכו':

נזיר שניטמא. כלומר דדמיא לנזיר טהור שנטמא שצריך לגלח בשביעי ולהביא קרבן אחר יום הז' ואין שביעי שלו עולה למנין וכן הכא אין יום התגלחת עולה לו למנין:

השלים נזירותו. ארישא דמתני' קאי הריני נזיר ונזיר כשיהיה לי בן דמשלים את שלו ואח''כ מונה של בנו וקאמרי דלעולם אין נזירות בנו חלה עליו עד שתהא קרבן מגלח כלומר עד שיביא קרבן ויהא מגלח ולמחרתו מתחיל למנות נזירות של בנו:

לא דמיא אלא אמר הריני נזיר מכבר ונזיר לאחר כ' יום. כלומר נזירותו ונזירת בנו לא דמיא אלא להא אם אמר הריני נזיר מעכשיו ונזיר לאחר כ' יום דמונה נזירות של עכשיו מיד ומגלח אחר שלשים וחוזר ומונה אח''כ שלשים יום הנזירות שקבל עליו אחר העשרים וה''נ בנזירותו ובנזירת בנו דכיון שאמר הריני נזיר חלה עליו מיד וכשנולד לו בן מפסיק שלו למנות של בנו שאמר מתחילה וחוזר אח''כ להשלים שלו:

א''ל נזירותו לנזירות בני. מדמית לה בתמיה דשאני במתני' דהיכי ס''ד שתהא נזירותו עולה ג''כ בשביל נזירות בנו דנזירות אחריתא היא שקבל עליו ועוד דנהי דאשתו יושבת על המשבר אכתי לא ידע אם תלד היום ומסתמא בשעה שנזר לשתי נזירות נתכוין אבל הכא קמיבעיא לן אם שתי הנזירות שלו חלין כא' אם עולין לו לשתיהן:

אלא אפילו אשתו יושבת על המשבר. כלומר מי לא עסקינן שאפי' אשתו יושבת על המשבר בשעה שאמר כן ובודאי תלד היום ואפ''ה לא אמרינן הואיל ונולד הבן ביום שהתחיל נזירותו וחלין שתי הנזירות כאחת יהיו עולין לו הנזירות לשתיהן ואח''כ יגלח עליהן אלא דצריך להניח את שלו ומונה נזירות אחרת בשביל בנו והכא נמי אין אלו השלשים עולין לו לשתים כאחת וצריך למנות שתי נזירות:

ולא מתניתא היא. הא ממתני' נוכל לפשוט בעיא דר' יוסי דאין עולין לו לשתיהן דהא קתני בסיפא הריני נזיר כשיהיה לי בן וכו' מניח את שלו ומונה את של בנו ואח''כ משלים את שלו:

גמ' ר' יוסי בעי. מי שאמר הריני נזיר לשלשים יום אלו וחזר ואמר הריני נזיר לשלשים יום אלו עצמן מהו מי אמרינן הואיל ואמר שיהא נזיר עוד על השלשים אלו עצמן עולין לו אלו השלשים לשתי נזירות ויגלח תגלחת אחת לבסוף ויביא שתי קרבנות נזיר דלא דמיא לאומר הריני נזיר ונזיר דמונה שתי נזירות דהתם אמרינן מסתמא היתה דעתו על שתי נזירות דאמר ונזיר עוד פעם אחרת אבל הכא מכיון שאמר ולשלשים אלו על השלשים עצמן שאמר מתחלה לא נתכוין אלא בשביל להביא שתי קרבנות נזיר על אלו השלשים ולא להיות מונה שתי נזירות או דילמא לא אמרינן שיהו אלו השלשים עולין לו לשתיהם אלא מונה שתים ומגלח ומביא קרבן על כל או''א כמו האומר הריני נזיר ונזיר:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source